כמה שאנחנו אוהבים את הרוזה שלנו בקיץ. טעמים וניחוחות של תות שדה ופלפל שחור, גוף קליל וארומה מינרלית מרעננת. אסף ואורן דואגים לבצור אותו מוקדם והוא חף מאגרסיביות ועודף פירותיות. יין כזה, שמתאים במיוחד לקיץ ונדיר באופיו בנוף הישראלי.
המסע בעקבותיו התחיל אי אז ב2007, בביקור משפחתי של אסף ועדי אצל אורן שהתגורר ועבד אז בקולורדו שבארצות הברית. אסף, אשר קיבל בקבוק זינפנדל מתנה ב-2006 הופתע מהטעמים העצמתיים של היין והחליט לצאת למסע בעקבות הזן וללמוד אותו לעומק.
לנסיעה המשותפת לקליפורניה הייתה מטרה ברורה: לטעום יינות ומנות מעניינות מחבל הארץ האמריקאי ונדרש לכך ג'יפ מרווח ומדריכה מקומית בשם הילה שלשמחתם הכירה את כל בעלי היקבים באזור. כך, הם דהרו אל עבר מרחבי הכרמים הפתוחים.
יינות הרוזה היו מבוססים על זינפנדל אמנם, אך ירודים באיכותם. הם נמכרו בעיקר ברשתות כלבו כיינות חצי יבשים ומתוקים ובמחיר נמוך מאוד. היינות האדומים לעומתם היו מודגשים חריפים ועצמתיים, ובמקביל לפופולריות הגוברת בארץ לקברנה סוביניון ושיראז, ההחלטה לאקלם את הזן ברמת הגולן נבחרה כאידיאלית.
בשובו לארץ, החל אסף בנטיעות הזן וכשהכרם החל להניב פרי, גילינו את הקושי בגידול הזן ה"מפונק", שבהיעדר ערפילים בשעות הבוקר, לא הגיע למלוא תפארתו כמו בארצות הברית. עקב קליפה דקה המאפיינת אותו, הענב היה פוקע מהחום בשלב מוקדם יחסית של ההבשלה ולא הצלחנו להביא אותו לבשלות מתאימה מבלי להיתקל בטעמי לוואי ואחוזי ריקבון גבוהים. באופן טבעי, הכנת היינות האדומים לא צלחה ודווקא בניגוד לנעשה בארצות הברית, הרוזה התגלה כאלטרנטיבה מפתיעה ומתאימה להתאמת הזן בארץ.
אורן, שהספיק ב-2009 בעת עבודתו אצל Michel-Schlumberger Wine Estate להחליק באצילות למיכל זינפנדל, הכיר את טעמי ואיכויות הזן מקרוב (אולי מדיי) והצליח יחד עם אסף ליצור יין רוזה נפלא שמאפיין באופן קסום את רמת הגולן. היום, לקראת יציאתו של רוזה זינפנדל בציר 2018, אנחנו מעריכים ומתרפקים על הדרך הארוכה שעבר מחלום קליפורני רחוק לכדי מציאות מקומית בלב רמת הגולן.
על הזן
ביתו של הזינפנדל הוא בארה"ב, אך במקור הוא למעשה זן הפרימיטיבו שחלקכם מכירים מאיטליה. הקלון שנוצר בארצות הברית הותאם בהכרח למזג האוויר המקומי וכך גדלה הפופולאריות שלו בעולם כזן אמריקאי. עוד טוענים לכתר כבעלי הזן המקוריים הם הקרואטים אשר סוברים כי זהו הזן הקדום Crljenac.
האמריקאים בתשובה, עורכים פסטיבלים מקומיים ותחרויות בהם הם נוהגים ללעוג לאירופאים על עצם עיסוקם בזן שבכלל גורף את הצלחתו בארצות הברית. מקור הזן נשאר כתעלומה בלתי פתורה, אך אורן וקארן מספרים כי בירח הדבש שלהם בקרואטיה, הם טעמו הרבה יינות הזהים בטעמם לפרימיטיבו אז אולי הטענה אינה מופרכת לחלוטין.
מתוך אהבתנו לזן, שמרנו על שתי שורות של זינפנדל בחלקה הכרם הצפונית של המשפחה "מואיסה", ואחת לבציר מוצלח במיוחד אנחנו מצליחים לבצור ענבים שמתאימים ליין אדום. שם, מתקבל יין אדום ואיכותי והוא נשמר לממסכים מיוחדים, עליהם נספר בחציו השני של 2019. יש למה לצפות!
רוזה שלנו- בציר 2018
100% זינפנדל | 12% אלכוהול | תסיסה קרה וארוכה מהרגיל
ישוחרר למכירה ברחבי הארץ ב1/5
עד אז – מוזמנים להגיע ולרכוש אותו במרכז המבקרים עם תווית ידנית ואישית מאתנו.
על תווית הבקבוק מאויר "הגזיבו" שבנינו במו ידינו בשנות הבנייה הראשונות של כפר היין המשפחתי.
הגזיבו בנוי מקשתות ברזל מכופף ומסוכך מעל בריכת דגים קטנה, כך הוא מזמין את באי היקב לעבור בפינה קסומה שנבנתה לזכרה של סבתנו – סבתא סיטה, פליסיטס, אמא של הדסה- אם משפחת קדם.